ג'ייסון קיד אחד, כמה שחקנים גדולים אחרים וכמה בחירות מעניינות. בואו נתחיל.

1.מילווקי – ג'ייסון קיד

נבחר במקור: שני. גלן רובינסון ראשון.

לגלן רובינסון הייתה אחלה קריירה, אבל אין ספק שג'ייסון קיד השחקן הטוב ביותר שיצא מהדראפט. חבר היכל התהילה, הוביל קבוצה לא כל כך מוכשרת פעמיים לגמר והגיע ל-5 חמישיות ליגה ראשונות. היה יכול להיות שילוב מעניין ליד וין בייקר הצעיר ולתרום להם הרבה יותר ממה שתרם לדאלאס (למרות האליפות ההיא ב-2011).

2.דאלאס – גרנט היל

בחירה מקורית: שלישי. ג'ייסון קיד שני.

אני חושב שגרנט היל היה שחקן טוב יותר. חמישיית ליגה ראשונה, 4 חמישיות ליגה שנייה ו-What If גדול בקשר לפציעה שלו ב-2000, למרות שהיה גם שחקן לא רע בכלל אחריה. אם היה נשאר בריא לאורך כל הקריירה אולי גם היה זוכה בכמה אליפויות, אבל בהתחשב בפציעות הוא השני בטיבו בדראפט עם טופ 3 חזק מאוד.

3.דטרויט – ג'ואן הווארד

בחירה מקורית: חמישי. גרנט היל נבחר בבחירה הזאת.

התלבטתי בין רובינסון, ג'ואן הווארד ואדי ג'ונס. הפיסטונס הלכו על סמול פורוורד בבחירה הזאת והיה להם את ג'ו דומארס (אול-סטאר ב-1994/95), כך שהבחירה בשוטינג גארד כמו ג'ונס לא רלוונטית. נשארנו עם גלן רובינסון וג'ואן הווארד. שניהם בחירות לגיטימיות, אני חושב שהווארד היה מוסיף יותר לקבוצה שכבר היה לה סקורר ברמה גבוהה מהכנף בדמות דומארס. הווארד נבחר לחמישיית ליגה ב-1996, משהו שרובינסון לא עשה אף פעם בקריירה.

4.מינסוטה – אדי ג'ונס

בחירה מקורית: עשירי. דוניאל מרשל נבחר בבחירה הזאת.

אדי ג'ונס אנדרייטד. שחקן הגנה טוב מאוד ו-3 פעמים אול-סטאר, שהיה חלק מקבוצות לא רעות בכלל ליד שאקיל אוניל (לפני הפריצה של קובי בראיינט). הוא נתן שנים יפות גם בשרלוט ובמיאמי ובסך הכל הייתה לו קריירה מכובדת מאוד כשוטינג גארד שמשפיע בשני צדדי המגרש. הוא היה קלע פחות טוב מרובינסון, אבל ההגנה האדירה שלו מחפה על זה ויכולה להשתלב לא רע ליד כריסטיאן לייטנר, שנה לפני ההגעה של KG.

5.וושינגטון – גלן רובינסון

בחירה מקורית: ראשון. ג'ואן הווארד נבחר חמישי.

רובינסון השחקן הכי טוב שנשאר בדראפט עם טופ 5 חזק מאוד בהפרש ניכר. סקורר שהיה מוסיף לבולטס והיה הרבה יותר טוב במשחק של היום שהיה נותן לו לזרוק מהשלוש. היה נותן להם שחקן ברמה גבוהה יותר מכל אחד אחר שהיה נבחר כאן, בדיוק בתפר בין 4 ה-All-NBA's לשאר הדראפט.

6.פילדלפיה – ג'יילן רוז

בחירה מקורית: 13. שרון רייט נבחר בבחירה השישית.

רוז היה מרכזי בקבוצה שעשתה גמר וסקורר טוב מאוד, בדומה לרובינסון הוא השחקן הכי טוב שנשאר על הלוח. לא מעט אנשים, בעיקר מאזור הגיל שלי, זוכרים אותו מה-81 של קובי, אבל הוא היה ממש אחלה שחקן. לקח לו זמן להסתגל לליגה, אבל הקפיצה שעשה ב-2000 הייתה אדירה. אם הסיקסרס היו משיגים את אייברסון ורוז היה לידו אולי הקריירה של AI הייתה נראית אחרת.

7.קליפרס – דוניאל מרשל

בחירה מקורית: 4. למונד מארי נבחר בבחירה השביעית.

מרשל לא היה עקבי, אבל היו לו שנים של 15 נקודות במשחק ואחד עם 12 שלשות. בקליפרס בלי יותר מדי שחקנים בשיא ואחת שהייתה יכולה להרוויח מכישרון, במיוחד בשנים רעות בהן מרשל כנראה היה מקבל חופש לזרוק כמה שהוא רוצה.

8.סקרמנטו – בראיין גרנט

בחירה מקורית: 8.

בראיין גרנט נתן כמה שנים טובות בליגה, בהתחלה כשחקן חמישייה בקינגס ואז כמחליף בג'ייל בלייזרס. הגיע עם הקינגס לפלייאוף כשחקן חמישייה, הישג שנראה כמעט מדע בדיוני בליגה של היום (באשמת סקרמנטו). הייתה להם הגנה יחסית חלשה ערב הבחירה והפער בכישרון בינו לבין האחרים שנבחרו אחריו לא כל כך גדול.

9.בוסטון – ווסלי פרסון

בחירה מקורית: 7. אריק מונטרוס נבחר בבחירה התשיעית.

ווסלי פרסון היה לא רע בכלל בפיניקס ומאוחר יותר בקליבלנד, שנים של שחקן חמישייה לגיטימי בליגה. בוסטון של 1994/95 שיחקה בלי אף אחד משחקני השושלת האגדית שלה והתבססה בעיקר על דומיניק ויליקנס בן ה-35, אז עוד כישרון צעיר היה יכול להוסיף להם.

10.לייקרס – ושון לנארד

בחירה מקורית: 46. אדי ג'ונס נבחר בבחירה העשירית.

הלייקרס של 1994/95 ניצחו 48 משחקים ועלו לסיבוב השני, לא מעט בזכות ג'ונס שפתח בחמישייה. כאן הם מקבלים במקומו את ושון וה-38.4% מהשלוש שלו בקריירה, כולל עונה בה פתח בחמישייה במיאמי שניצחה 61 משחקים והפסידה לבולס של ג'ורדן. מתאים יותר מהבאים אחריו, ועוד שחקן שהיה פורח היום.

11.סיאטל – למונד מארי

בחירה מקורית: 7. קרלוס רוג'רס נבחר בבחירה ה-11.

לסופרסוניקס היו את גארי פייטון ושון קמפ. מארי נתן עונת רוקי יחסית טובה וכמה שנים סולידיות מיד כשהגיע לליגה, ועוד שחקן מוכן ל-NBA ברוטציה היה עוזר להם. הוא לא היה מזיז את דטלף שרמפף מהחמישייה, אבל עוד שחקן רוטציה אף פעם לא מזיק.

12.מיאמי – ארון מקי

בחירה מקורית: 17. חאליד ריבס נבחר בבחירה ה-12.

מקי היה השחקן השישי של העונה בפילדלפיה של אייברסון ושחקן יחסית מגוון, שהיה יכול להתאים למיאמי כרכז מחליף. ההיט בחרו רכז בבחירה הזאת (ריבס שיחק 277 משחקים בליגה), מקי גרסה משודרגת שלו ולכן גם מתאים מבחינת ההתאמה. התלבטתי בינו לבין צ'רלי וורד, מקי כנראה היה טוב יותר.

13.דנבר – צ'רלי וורד

בחירה מקורית: 26.ג'יילן רוז נבחר בבחירה ה-13.

וורד היה הרכז הפותח בקבוצה שעלתה לגמר. לא הייתה לו קריירה מדהימה, אבל הוא היה מגן טוב ושם יותר מוכר מכל מי שמגיעים אחריו בזכות כמה שנים יפות בניקס. פליימייקר לא רע שהיה חלק מאחת מריצות הפלייאוף המפתיעות שהיו.

14.ניו ג'רזי – מייקל סמית'

בחירה מקורית: 35. יאנקה דייר נבחר בבחירה ה-14.

סמית' נתן קריירה לא רעה בתור גבוה מחליף, שזה מה שהנטס חיפשו כאן. בשנת השיא לקח 9.5 ריבאונדים למשחק. לא שחקן מדהים, אבל זה מה שנשאר בדראפט הזה, פחות או יותר.